כשעלו החלוצים לכבוש את אדמות ג'וערה הם בחרו לקרוא לאזור "הרי אפרים", אבל אז גילו שבעצם היה זה אזור התנחלותו של שבט מנשה דווקא. אז בפרץ של צדקנות שונה השם לאלתר לשם מדוייק יותר: "רמת מנשה". חבל ארץ זה המתאפיין בנוף גבעות עגלגלות שגובהן בדרך כלל לא עולה על 250 מ' הופך בתקופת החורף לירוק בוהק מעוטר במשטחי פריחה מרהיבים כשנחלי אכזב בקיץ החורצים את האזור, מתעוררים משנת הקיץ ומתמלאים במים זורמים והמוסיפים חן "אירופאי" לאיזור כולו.

חודש ינואר הוא חודש התעוררתה של רמת מנשה. פרחי החורף מתחילים לצוץ ולכסת משטחי ענק, גשמי החורף מעוררים את נחלי האכזב, המעיינות החרבים מתחילים לנבוע מחדש וכל האיזור עוטה ירוק של חוץ לארץ. זה הזמן להלך בשבילי היער ולחפש את פטריות החורף, לטייל בין השדות המעובדים וגבעות הבור, להנות מן האויר הצח, המראות היפים מסביב, והפריחה המרהיבה.
מפריחת הרקפות המרהיבה בגלעד אל משטחי הכלניות במעלה נחל שופט. מן המעיינות השופעים של רמת השניים לאורך נחל השופט, או אל תוך יער הקק"ל לאורך נחל גחר הזורם. כל פינה כל שביל שנבחר יעניק לנו חוויה של טבע פורץ גבולות, מרהיב ביופיו ומשכר כל נפש.
גם הסטוריה ארוכת ימים ומפוארת לאזור, מימי התנחלות השבטים ועד למאבק על המדינה. מרמת השניים הקרויה ע"ש 2 חללי "אגודת השומרים" שנפלו על משמרתם באדמות יקנעם, דרך "מערת הפלמ"ח" בה נולדה המחלקה הגרמנית של הפלמ"ח, וכמובן בסיס ג'וערה, אשר שימש כבית הספר לקצינים הראשון ובו הוענקה לראשונה סיכת המ"מ לבוגריו, מקום אותו בקלות ניתן לכנות "ביה"ס לרמטכ"לים" ושבוגריו היוו את שדרת הפיקוד העליון הראשונה של צבא המדינה שבדרך וצה"ל לאחר מכן.