ב 14 לפברואר 1896 הוצג לראשונה, בחלון ראווה של חנות ספרים קטנה בוינה, ספר דק, צהבהב, בכריכה רכה - "מדינת היהודים: ניסיון של פתרון מודרני לשאלת היהודים" על החתום, דר. בנימין זאב (תיאודור) הרצל.

בתוך תקופה קצרה עושה הרצל את הבלתי אפשרי: הוא הופך מיליוני יהודים, שרובם ישבו בעת ההיא במזרח אירופה, לעם. בתחילה דומה היה שאין לו סיכוי, הוא נחשב להוזה, אפילו מסוכן, אולם הרצל לא נואש לרגע. הוא יוצא למסעות ממושכים ברחבי אירופה, בנסיעות רבות לאיסטנבול הוא עושה מאמצים כבירים, לשכנע את הסולטאן התורכי וממשלתו להעניק "צארטר" ליהודים. הוא נפגש עם מדינאים, פקידים בכירים וזוטרים, שתדלנים, ומי לא. הוא מדבר עם כולם, מבטיח הבטחות שלא היה לו כיסוי עליהן, משחד, מנסה הכל ככל יכולתו. הכל... ולשווא.

ב 1898 מגיעה פעילותו של הרצל לשיא. הוא עוזב את ביתו בוינה ויוצא למסע לארץ ישראל. המטרה, פגישה עם הקיסר הגרמני וילהלם השני, המבקר באותה עת בארץ, במטרה לרותמו למאמצי הרצל בשכנוע הסולטאן להעניק את הצארטר.

זהו מסע מרתק אל ארץ ישראל של סוף המאה ה 19. נעקוב אחרי מסעו מיפו אל המושבות, אל בית הספר החקלאי מקווה ישראל, ובדרך העולה ירושלים דרך מוצא, במרדף אחרי ההזדמנות לפגוש את הקיסר, ולו לפגישה חטופה. נחפש את "הארז" שנטע הרצל בארץ ישראל ואולי נגלה שזה בעצם "ברוש"... ונגיע בסופו של יום אל מקום מחנה הקיסר, שם נערכה הפגישה הגורלית, שארכה רק דקות ספורות, וכמו שאנו יודעים כיום, למרות המאמץ האדיר של הרצל לקיימה, לא תרמה דבר לקידום הרעיון.
את הסיור ניתן לסיים בביקור במוזיאון הרצל המחודש בהר הרצל ובעליה לקברו של ההוזה "חוזה המדינה"