בואו איתי להכיר "נימפומנית זקנה הסוחטת עד כלות לפני שהיא מנערת מעליה בפיהוק רחב מאהב אחר מאהב: עכבישית הטורפת את בועליה בעודם נוברים בה" כפי שתיאר את ירושלים עמוס עוז בסיפרו "סיפור על אהבה וחושך" כמו גם את העיר ש"מעולם לא התפשטה עד הסוף, תמיד לבשה בתים חדשים על הבלוים והנקרעים והנשברים" כפי שבחר לתאר אותה יהודה עמיחי.

הצטרפו אלי לגלות ירושלים אחרת, ירושלים בלתי מוכרת, או כמו שכתב ש"י עגנון בספרו "לפנים מן החומה": "ירושלים העין והפה מלוים זה את זה. מה שהעין רואה הפה מספר ומה שאין הפה יכול לספר העין מספרת, ואפילו אין הצורות עושות מילים העין מגלה מה שהיא רואה..."

פקחו את עיניכם, ואני אהיה הפה שיכוון אותן אל המראות. ובמקום שבו הפה אינו מספיק ימלאו המראות את ליבכם.